הכיבושים המונגולים במאה השלוש־עשרה שמו קץ לתקופה הקלאסית של הציביליזציה האסלאמית. חיסולה של הח׳ליפות העַבַּאסית, ששימשה סמל לאחדות האֻמַּה המוסלמית מאז פטירתו של מֻחמַּד הציב אתגרים חדשים בפני חברות מוסלמיות—אך גם הזדמנויות חדשות. חורבן הלב התרבותי של העולם האסלאמי במרכז אסיה הוביל להיווצרותם של מרכזים חדשים במערב, בעוד שהוואקום הפוליטי שנוצר בעקבות פלישתם של המונגולים התמלא באימפריות תורכיות גדולות ששלטו לימים על רוב האוכלוסייה המוסלמית בעולם. בקורס הזה, נתמקד בשתי "אימפריות אבק השריפה"—העֹת׳מַאנים והצַפַווִים—שהשלימו את הסינתזה בין המוסר הדתי ערבי-מוסלמי והמסורות התרבותיות והפוליטיות הפרסיות והתורכו-מונגוליות והשאירו מורשת ארוכת-טווח של סדר אימפריאלי פטרימוניאלי אסלאמי. נדון גם באתגרים החיצוניים והפנימיים שהחלישו את המדינות האלה וערערו את ביטחונם של חברותיהם, והביאו בסופו של דבר לקריסת הסדר האסלאמי בראשית המאה העשרים, ההשלכות שעמן עדיין מתמודד המזרח התיכון.
- מורה: ד' גרשון לוונטל