הכיבושים המונגולים במאה השלוש־עשרה שמו קץ לתקופה הקלאסית של הציביליזציה האסלאמית. חיסולה של הח׳ליפות העַבַּאסִית, ששימשה סמל לאחדות האֻמַּה המֻסְלִמית מאז פטירתו של מֻחמַּד הציב אתגרים חדשים בפני חברות מֻסְלִמיות—אך גם הזדמנויות חדשות. חורבן הלב התרבותי של העולם האסלאמי במרכז אסיה הוביל להיווצרותם של מרכזים חדשים במערב, בעוד שהוואקום הפוליטי שנוצר בעקבות פלישתם של המונגולים התמלא באימפריות תֻּרְכּיות גדולות ששלטו לימים על רוב האוכלוסייה המֻסְלִמית בעולם. בקורס הזה, נתמקד בשתי "אימפריות אבק השריפה"—העֹתְ׳מַאנִים והצַפַוִים—שהשלימו את הסינתזה בין המוסר הדתי ערבי-מֻסְלִמי והמסורות התרבותיות והפוליטיות הפרסיות והתֻּרְכּוֹ-מונגוליות והשאירו מורשת ארוכת-טווח של סדר אימפריאלי פטרימוניאלי אסלאמי. נדון גם באתגרים החיצוניים והפנימיים שהחלישו את המדינות האלה וערערו את ביטחונם של חברותיהם, והביאו בסופו של דבר לקריסת הסדר האסלאמי בראשית המאה העשרים, ההשלכות שעמן עדיין מתמודד המזרח התיכון.
- מורה: ד' גרשון לוונטל