מאז תחילתו במאה השביעית, ניהל השלטון האסלאמי מערכת יחסים מורכבת עם המסורות יהודית והנוצרית שקדמו לו—ועם קהילותיהן. מחד גיסא, הדמויות והטקסטים הדתיים נבנו באופן מודע על יסודותיהן המונותאיסטיות, כדי לחבר את המֻסְלִמים, היהודים, והנוצרים באמונה באותו אל אחד, לצרף את מֻחַמַּד לאילן היוחסין וקו הנבואה של אברהם, ולהתייחס בסיפורים ובמסרים של הקֻרְאַאן למקרא היהודי והאוונגליון הנוצרי. מאידך גיסא, כדת שבאה במקומן, האסלאם מבדיל את עצמו מהמסורות הקודמות כדי להעניק למאמיניו מסר מיוחד ומחליף. המתח הזה בא לידי ביטוי בגישות השונות והמשתנות כלפי יהודים ונוצרים—המכונים "עמי הספר" ו-"מיעוטים מוגנים"—בחברות המֻסְלִמיות. חוויותיהם של המיעוטים כללו תקופות של הרמוניה יצרנית, סובלנות ניכרת, וגם רדיפות קשה. כמו כן, היהודים והנוצרים הסתגלו לסביבותיהם האסלאמיים ותרמו לחברות שלהם בתחומי הפילוסופיה, המדע, המסחר, התרבות, ועוד. בקורס הזה, נסקור את הנושאים העיקריים של חייהם של היהודים והנוצרים בעולם האסלאמי מראשיתו ועד ימינו, מתוך תקווה להבנה טובה של האתגרים והמציאות של המזרח התיכון העכשווי.
- מורה: ד' גרשון לוונטל