מידע הקורס

הכיבושים המונגולים במאה השלוש־עשרה שמו קץ לתקופה הקלאסית של הציביליזציה האסלאמית. חיסולה של החַ׳לִיפוּת העַבַּّאסִית, ששימשה סמל לאחדות האֻמַּה המֻסְלִמית מאז פטירתו של מֻחַמַּד הציב אתגרים חדשים בפני חברות מֻסְלִמיות—אך גם הזדמנויות חדשות. חורבן הלב התרבותי של העולם האסלאמי במרכז אסיה הוביל להיווצרותם של מרכזים חדשים במערב, בעוד שהוואקום הפוליטי שנוצר בעקבות פלישתם של המונגולים התמלא באימפריות תֻּרְכּיות גדולות ששלטו לימים על רוב האוכלוסייה המֻסְלִמית בעולם. בקורס הזה, נתמקד בשתי "אימפריות אבק השריפה"—העֹתְ׳מַאנִים והצַפַוִים—שהשלימו את הסינתזה בין המוסר הדתי הערבי־מֻסְלִמי והמסורות התרבותיות והפוליטיות הפרסית והתֻּרְכּית־מונגולית והשאירו מורשת ארוכת־טווח של סדר אימפריאלי פטרימוניאלי אסלאמי. נדון גם באתגרים החיצוניים והפנימיים שהחלישו את המדינות האלה וערערו את ביטחונם של חברותיהם, והביאו בסופו של דבר לקריסת הסדר האסלאמי בראשית המאה העשרים, ההשלכות שעמן עדיין מתמודד המזרח התיכון.
הקורס יציג לסטודנטים בעלי רקע בסיסי בהיסטוריה אסלאמית סקירה יותר מעמיקה של ההיסטוריה של המזרח התיכון מפלישתם של המונגולים ועד ערב פלישת האירופאים. בעיקר, נתרכז בהיסטוריה של האימפריות הצַפַוִית והעֹתְ׳מַאנִית. נדון בתהליכים חשובים, כמו המורשת של התרבות הפרסית־אסלאמית, התגבשותה של איראן כישות פוליטית, ההשתלבות המתמשכת של דת ושלטון, והתרחבותו של העולם המֻסְלִמי על־ידי העֹתְ׳מַאנִים.